דילוג לתוכן

הסכמים רב-לאומיים

מסגרות בינלאומיות באירופה לשת"פ במו"פ

מסלולי מגנ"ט

מסלולי מגנ"ט - לעידוד פיתוח טכנולוגיה גנרית והגברת השת"פ בין האקדמיה לתעשייה

עידוד מו"פ בתחום הביוטכנולוגיה

בסוף שנת 2004 הוכרז תחום הביוטכנולוגיה בלשכת המדען הראשי כתחום מועדף. בהתאם לכך לשכת המדען הראשי מעניקה לחברות הפועלות בתחום שיעור מענק מרבי בהיקף של 50% מתקציב פעילות המו"פ במידה ומתקיימים התנאים הבאים:

סיוע ליזמים/חברות מתחילות

תכנית תנופה ● חממות ליזמות טכנולוגית ● הזכיינים המפעילים את החממות ● חממה תעשייתית מבוססת טכנולוגיה ● תכנית "יזמים צעירים" ● מסלול סיוע לחברות מתחילות
חזרה

עידוד מו"פ בתחום הננוטכנולוגיה

בשנת 2004 הוכרז תחום הננוטכנולוגיה כתחום מועדף בלשכת המדען הראשי. חברות בתחום הננוטכנולוגיה זוכות לשיעור מענק מרבי בהיקף של 50% מסך כל תקציב פעילות המו"פ

מרכזי ננוטכנולוגיה באקדמיה

במטרה ליצור ולפתח תשתית טכנולוגית אקדמית שתוכל לשמש אף את התעשייה בנתה לשכת המדען הראשי תכנית סיוע להשקעה במרכזי ננוטכנולוגיה באקדמיה.
המכון המחקרי הראשון לננוטכנולוגיה הוקם בטכניון בשנת 2005 לתקופה של חמש שנים בהשקעה כוללת של 78 מיליון דולר ובמימון משולש של הטכניון, קרן פילנטרופית וממשלת ישראל. מימון ממשלת ישראל התבצע על ידי חברי הפורום לתשתיות לאומיות )"פורום תל"מ"), שבו חברים לשכת המדען הראשי, ות"ת, משרד האוצר ומפא"ת במשרד הביטחון.
במסגרת הקמת מרכז המו"פ לננוטכנולוגיה בטכניון נרכש ציוד תשתיתי יקר ערך, שאינו מוגבל לשימוש במכון ויכול לשמש חוקרים מאוניברסיטאות אחרות ואף חברות בתעשייה.
שנתיים לאחר הקמת המרכז בטכניון הוקמו מרכזי ננוטכנולוגיה בחמישה מוסדות מחקר נוספים: במכון ויצמן, באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל-אביב, באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת בן-גוריון. היקף ההשקעה המצרפי במרכזים אלה עומד על כ142- מיליון דולר, מהם הושקעו כ-20% בשנת 2009.

מודל "משולש המימון" שמאפיין את הקמת המכון בטכניון, מיושם גם במרכזים אלה.
לשכת המדען הראשי הקימה את מרכזי הננוטכנולוגיה מתוך ראייה ארוכת טווח, ולפיה מדינות שישקיעו בהווה בתחום, יעמדו בחזית התעשייתית של המדינות המפותחות בעוד שנים ספורות. מרכזי הננוטכנולוגיה מעודדים יוזמות למסחור הידע בהעברת טכנולוגיות לתעשייה, ליזמי חברות הזנק ולשיתוף פעולה ארוך טווח במסגרת תכניות המדען הראשי, כמו לדוגמה מגנ"ט.
בזכות המרכזים שהוקמו שבו לישראל עד היום יותר מ- 40 מדענים ונקלטו בששת מוסדות המחקר שהוזכרו לעיל בתחומי הננוטכנולוגיה השונים. כיום מתבצע שלב ב' של תכנית עידוד המו"פ בתחום הננוטכנולוגיה, והדגש בו הוא ביישום תעשייתי לטכנולוגיות שפותחו במסגרת שלב א'. היקף מענק המדינה הכולל לתקופה של חמש שנים עומד על 60 מיליון דולר.

 

CERN - הצטרפות ישראל כחברים מלאים לארגון

CERN הינו מתקן מאיץ החלקיקים הגדול בעולם ובעבר מדינת ישראל הייתה במעמד של חברה נלווית במתקן. בשנת 2012 שודרגה החברות לדרגת חברות מלאה, אשר כללה דמי חבר בסכום של 13 מיליון פרנק שוויצרי מתוכם מימון בשיעור 17% ממקורות לשכת המדען הראשי. חברות מלאה זו מאפשרת לחברות ישראליות להשתתף במכרזי ההצטיידות של הפרויקט.

 

מסלולים לשיתוף פעולה בינלאומי במו"פ

מדינת ישראל מקדמת שיתוף פעולה בינלאומי במו"פ בין חברות תעשייה ישראליות לחברות זרות, במטרה לסייע לחברות הישראליות לייצר שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות מתאימות בחו"לובאופן זה לשפר את כושר התחרות של החברות הישראליות וחדירתן לשווקים הבינלאומיים.
בלשכת המדען הראשי נוצרו מודלים אחדים של שיתוף פעולה בין-לאומי במו"פ:

  1. קרנות דו-לאומיות.
  2. הסכמי שיתוף פעולה במו"פ עם תאגידים רב-לאומיים.
  3. ISERD - תכנית המסגרת למו"פ של האיחוד האירופי.
  4. נציבות המדע והטכנולוגיה ישראל-ארצות הברית.
  5. הסכמים דו-לאומיים לתמיכה מקבילה.
  6. הסכמים רב-לאומיים - מסגרות בין-לאומיות באירופה לשיתוף פעולה במו"פ.

 

קרנות דו-לאומיות

קרנות שמפעילה לשכת המדען הראשי בעקבות הסכמים שנחתמו בין ממשלת ישראל לבין ממשלות המדינות השותפות בכל קרן. כל מדינה מקצה לקרן הדו-לאומית סכום כסף שנועד למימון מחקרי מו"פ משותפים בין חברה ישראלית לבין חברה מהמדינה השותפה לקרן. קיימות כיום ארבע קרנות דו-לאומיות:
קרן ישראל-ארה"ב BIRD
קרן ישראל-קנדה CIIRD
קרן ישראל-סינגפור SIIRD
קרן ישראל-קוריאה KORIL

לשכת המדען הראשי הינה הגורם האחראי מטעם המדינה לליווי והפעלת ההסכמים שנחתמו עם המדינות השותפות בכל קרן, ובכלל זה העברת מימון שנתי לקרנות בהתאם להתחייבות ממשלת ישראל בהסכמים.
המענקים הניתנים במסגרת זו הם עד 50% מהוצאות המו"פ של כל חברה מכל מדינה. ועדה מקצועית בכל קרן, בראשות המדען הראשי במשרד הכלכלה, היא הגורם המאשר את תכניות המו"פ במסגרת זו. יישום ההחלטות, המעקב והבקרה נעשים בקרנות.

 

הסכמי שת"פ במו"פ עם תאגידים רב-לאומיים

מסלול המעודד שיתופי פעולה בין חברות הזנק ישראליות לתאגידים גלובליים.
במסגרת התכנית המדען הראשי יוזם הסכמים לשיתוף פעולה במו"פ עם חברות גלובליות מובילות בתחומן, ובשלב הבא חברות ישראליות מוזמנות לבצע עמן פרויקטים משותפים במו"פ. המענק הניתן במסלול זה מיועד לפיתוח ו/או להתאמת הטכנולוגיה, היישום או השירות של החברה הישראלית למוצרי התאגידים הרב-לאומיים. זכויות הידע במיזם המשותף יכולות להיות בבעלות משותפת של החברה הישראלית ושל התאגיד הרב-לאומי.
עד היום נחתמו בלשכת המדען הראשי הסכמי שיתוף פעולה עם 30 חברות גלובליות:

Abbott, Alcatel, Alstom, Arkema, B.Braun, Bombardier-Transportation, BT, Cisco, Coca-Cola, Dupont, Deutsche-Telekom, General-Electric, HP, IBM, Infosys, intel, Life-Technologies, Merck, Microsoft, Novozymes, Oracle, Philips, Posco, Procter & Gamble, Punj Lloyd, Renault, SAP, Telecom Italia, Telefonica, Orange, Roche.

 

ISERD תכנית המסגרת למו"פ של האיחוד האירופי

תכנית המסגרת למו"פ של האיחוד האירופי היא התכנית הגדולה ביותר בעולם לשיתוף פעולה מדעי ותעשייתי, והיא מהווה אלמנט פיננסי מרכזי של ה- ERA המרחב האירופי למחקר (European Research Area) התכנית מעניקה מימון ליצירת קונסורציום עם שותפים אירופיים לפעילות מחקר ופיתוח של תעשייה, האקדמיה, מכוני מחקר, ארגונים ציבוריים ופרטיים. ההשתתפות בתכנית פותחת בפני גופים ישראליים שער להשתלבות אסטרטגית במסגרות המחקר, הפיתוח והשיווק של אירופה.
מדי שנה מתפרסמים "קולות קוראים" להגשת הצעות מחקר במגוון תחומים, החל מננוטכנולוגיה, טכנולוגיית מידע ותקשורת וכלה באנרגיה ובריאות. המחקר מתנהל במסגרת קבוצות מחקר, שמגישות באופן קולקטיבי את הצעותיהן ישירות לאישור בבריסל.
בזכות המחקר המשותף והצמוד בין החברים בקבוצות המחקר, המונות 12-6 שותפים, חברי הקבוצה נהנים מגילוי ומיצירה של ידע טכנולוגי, מעבודה משותפת עם ספקים ועם לקוחות אירופיים, מיצירת מוניטין וכן משימוש במתקנים ובמרכזי מו"פ ייחודיים של האיחוד האירופי. כל אלה הופכים את ההשקעה בתכנית לכדאית עבור כל החברות, גופי המחקר והממשלות התומכות.
שיתוף הפעולה בין ישראל לאיחוד האירופי החל עוד ב-1996, עם הצטרפותה של ישראל לתכנית המסגרת הרביעית (FP4) כמדינה היחידה מחוץ לאירופה הזכאית להשתתף בה. מאז ועד היום שיתוף פעולה זה הוא ספינת הדגל של היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי, והוא מעניק לגופים ישראליים הזדמנות ליצור קשרים עסקיים ומחקריים עם גופים מובילים באירופה.
תכנית המסגרת מתחדשת אחת לכמה שנים. תכנית המסגרת השביעית (FP7)  הופעלה בשנים 2007-2013 ובשנים 2014-2020 תופעל תכנית המסגרת השמינית "הורייזן2020 " אשר תקציבה עומד על כ-80 מיליארד אירו.
בדצמבר 2013 ישראל חתמה בראשי תיבות על הסכם כניסה לתכנית "הורייזן 2020 " ובחודש מרץ 2014 מתוכננת חתימה רשמית על ההסכם. ישראל עתידה להשקיע בתכנית כמיליארד אירו במרוצת שבע שנות קיומה. ISERD, המִנהלת הישראלית של התכנית, היא הגוף הממלכתי המופקד על שילוב מדינת ישראל ב-.ERA  

ISERD הוקמה על ידי בהחלטת ממשלה ופועלת מלשכת המדען הראשי, והמדען הראשי משמש בה יו"ר ועדת ההיגוי. ב-ISERD שותפים גם משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, ות"ת, משרד החוץ ומשרד האוצר.
שיעור המענקים הניתנים לגופים שזוכים למימון תכנית המסגרת השביעית הוא עד 100% מסך הוצאותיהם לביצוע הפרויקט, בתוספת תקורה של 25%. כמו כן הגופים פטורים לחלוטין מתשלום תמלוגים והחזרים.
מאז הצטרפות ישראל לתכנית המסגרת ב-1996 ועד סוף 2013 השתתפו בה כ-17,000 גופי מחקר ישראליים,ו-4,100 מהם זכו למימון. הערך הכולל של מענקים שקבלו גופים ישראלים עומד על 1.25מיליארד אירו. מדובר בשיעור הצלחה של כ-24%, מעט מעל שיעור ההצלחה של השותפים באירופה כולה.

בתכנית המסגרת השביעית (FP7) שהופעלה בשנים 2007-2013, היו 2,100 הצלחות ישראליות. גופים ישראליים השתתפו בפרויקטים בתקציב כולל של כ 10- מילארד אירו. מתוך סכום זה, סך מענקי המחקר שנתן האיחוד האירופי לזוכים הישראלים עומד על 840 מיליון אירו.
מגזר התעשייה לוקח חלק בתכנית Cooperation המעודדת שיתופי פעולה מדעיים בין האקדמיה תעשייה. בתכנית זו שיעור השתתפות התעשייה האירופית הוא 30%, ושיעור השתתפות התעשייה הישראלית עומד על 60% . פרט לתכנית המסגרת, במסגרת המרחב האירופי למחקר מתנהלות תכניות מחקר נוספות הממומנות על ידי הנציבות האירופית ומנוהלות על ידי :ISERD

  • תכניות JTIs "פלטפורמות טכנולוגיות", המקבלות מימון משולב הן מהתקציב הלאומי והן מתקציב תכנית המסגרת.
  • תכנית AAL לפיתוח טכנולוגיות לשירות אוכלוסייה בוגרת.
  • תכנית ARTEMIS למערכות משובצות מחשב.
  • תכנית ENIAC לננו-אלקטרוניקה.
  • תכנית COST למפגשי חוקרים המנוהלת על ידי משרד המדע והטכנולוגיה.

 

הסכמים דו-לאומיים לתמיכה מקבילה

כלכלת השווקים המתעוררים באסיה ובסין מתאפיינת בצמיחה מואצת וטומנת בחובה הזדמנויות עסקיות ליצוא ולהרחבת הסחר של חברות ישראליות.
לשכת המדען הראשי פועלת למיצוי הפוטנציאל הגלום בשווקים המתפתחים באמצעות שורה של מסגרות והסכמים לשיתופי פעולה בין-לאומיים. היא עושה זאת על ידי השתתפות במימון תכניות המו"פ מאושרות של החברות הישראליות בשיעור של עד 50%. בד בבד המדינות השותפות להסכם תומכות בחברות מטעמן.

לשכת המדען הראשי מפעילה כיום הסכמי מו"פ דו-לאומיים )כולל קרנות דו לאומיות(, עם 50 מדינות ומחוזות, מהם עם 20 מדינות באירופה: צרפת, איטליה, גרמניה, יוון, דנמרק, הונגריה, טורקיה, אירלנד, פורטוגל, פינלנד, שבדיה, בלגיה, רוסיה, צכיה, הולנד, ליטא, סלובניה, קפריסין, בולגריה, וסלובקיה.

10 הסכמים עם מדינות צפון אמריקה - ניו יורק, מרילנד, וירגיניה, ויסקונסין, קולוראדו, מסצוסטס, אורגון, אונטריו-קנדה, פלורידה, ודרום קרוליינה.
6 הסכמים עם סין - משרד המדע הסיני, מחוזות גיאנגסו, גואנדונג, שנדונג, שנחאי ושנז'ן.
2 הסכמים עם הודו משרד המדע ההודי, מחוז קרנטקה. 
3 הסכמים עם מדינות דרום אמריקה - ארגנטינה, ברזיל ואורוגוואי.
הסכם עם מדינת ויקטוריה שבאוסטרליה.

במהלך שנת 2013 חתמה לשכת המדען הראשי על 6 הסכמים דו-לאומיים חדשים לשיתוף פעולה במו"פ עם: מדינת פלורידה בארה"ב, מדינת דרום קרוליינה בארה"ב, מחוז טרנטו באיטליה, מחוז שנדונג בסין, מחוז גואנדונג בסין, סלובקיה.
ועדת המחקר בלשכת המדען הראשי היא הגורם המאשר את תכניות המו"פ לשיתוף פעולה בין-לאומי, והפעלת ההסכמים נעשית על ידי מתימו"פ )מרכז התעשייה הישראלית למחקר ולפיתוח(. יישום ההחלטות לתקצוב, תשלומים, המעקב והבקרה עד לסגירת התיק נעשים בלשכת המדען הראשי.

 

מתימו"פ

מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח )מתימו"פ(, הינה עמותה ממשלתית המשמשת זרוע ביצועית ליישום מדיניות לשכת המדען הראשי בשיתופי פעולה בין-לאומיים במו"פ טכנולוגי תעשייתי.
מתימו"פ ממונה על יישום ההסכמים לשיתוף פעולה הדו-לאומיים והרב-לאומיים שישראל שותפה בהם ופועל בשיתוף גופים וארגונים דומים במדינות השונות להידוק הקשר העסקי והמחקרי בין המדינות.
מפגשים בין חברות ישראליות לחברות זרות, ייזום פרויקטים משותפים במו"פ ויצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות זרות הם רק חלק מפעולותיו של מתימו"פ לקידום תעשיית הטכנולוגיה הישראלית ולשיפור יכולת התחרות שלה בשווקים הבין-לאומיים. פעילות מתימו"פ ממומנת מתקציב לשכת המדען הראשי.

סימנייה