דילוג לתוכן

הסכמים רב-לאומיים

מסגרות בינלאומיות באירופה לשת"פ במו"פ

מסלולי מגנ"ט

מסלולי מגנ"ט - לעידוד פיתוח טכנולוגיה גנרית והגברת השת"פ בין האקדמיה לתעשייה
חזרה

עידוד מו"פ בתחום הביוטכנולוגיה

בסוף שנת 2004 הוכרז תחום הביוטכנולוגיה בלשכת המדען הראשי כתחום מועדף. בהתאם לכך לשכת המדען הראשי מעניקה לחברות הפועלות בתחום שיעור מענק מרבי בהיקף של 50% מתקציב פעילות המו"פ במידה ומתקיימים התנאים הבאים:

ביוטכנולוגיה במסגרת קרן המו"פ

בסוף שנת 2004 הוכרז תחום הביוטכנולוגיה בלשכת המדען הראשי כתחום מועדף. בהתאם לכך לשכת המדען הראשי מעניקה לחברות הפועלות בתחום שיעור מענק מרבי בהיקף של 50% מתקציב פעילות המו"פ במידה ומתקיימים התנאים הבאים: תשתיות טכנולוגיות ופיזיות עצמיות ליצירת ידע חדש/מומחיות

בחברה; הבקשה כוללת פעילות ייצור של המוצר בישראל, בעיקר בשלבים קליניים מתקדמים. לא יינתן שיעור מענק מרבי – בפיתוח סמנים מאחר והיקף ההשקעה ומשך הפיתוח פחות תובעניים, וכן כאשר המודל העסקי כולל מסחור בשלבי פיתוח מוצר מתקדמים.

 

חממה ייעודית לביוטכנולוגיה

קבוצת ביוליין נבחרה ב-2004 בהליך תחרותי לזכיינית שתפעיל חממה ייעודית לביוטכנולוגיה בירושלים. החממה, בבעלות חברת ביוליין RX , החלה לפעול ב 1- בינואר 2005 לתקופת זיכיון של תשע

שנים עד סוף שנת 2013.

מאז הפעלת החממה הייעודית לביוטכנולוגיה בירושלים אושרו מענקים בסך של כ-55.6 מיליון ש"ח, מהם 2.25 מיליון ₪ להקמת המעבדה המרכזית בחממה.

בסוף שנת 2012 פורסם קול קורא לבחירת זכיין חדש ובאוגוסט 2013 נבחרה קבוצת פיוטורקס )לשעבר ביו-בוסט( שתפעיל חממה חדשה החל מינואר 2014 לתקופת זיכיון של שמונה שנים. החממה היא בבעלות ייחודית של קרן הון הסיכון אורבימד, יחד עם שני תאגידים רב לאומיים בתחום הפרמצבטיקה: J&J האמריקאית ו- Takeda היפנית.

הפרויקטים הנתמכים על ידי חממה ייעודית לביוטכנולוגיה נהנים מהיקפי סיוע גבוהים יותר מפרויקטים בחממות טכנולוגיות אחרות, והמענק המאושר לפרויקט חממה עומד על 2.295 מיליון ₪ לשנה למשך שלוש שנים, המהווה 85% מהתקציב המאושר.

 

NIBN המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב

במהלך שנת 2005 החליטה ממשלת ישראל על הקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב. בדצמבר 2009 נחתם הסכם ההתאגדות הרשמי בין השותפים להקמת המכון: אוניברסיטת בן גוריון, המכון, וממשלת ישראל. עלות הקמת המכון 378 מליון ₪ לתקופה של 7 שנים שתחילתה 10/2017, כאשר מזה 126 מיליון ₪ השתתפות ממשלתית.

מימון חלקה של המדינה בהיקף של 126 מליון ש"ח ל-7 שנים הינו איגום משאבים בין: המדען הראשי, ות"ת, משרד האוצר, והמשרד לפיתוח הנגב והגליל. כאשר לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה מממנת מתקציבה סך של 44 מיליון ₪.

הגורם המלווה את התכנית הינה וועדת היגוי מטעם המדינה בהשתתפות המשרדים השותפים למימון התכנית.

הגורם המלווה את התכנית הוא ועדת היגוי מטעם המדינה בהשתתפות המשרדים השותפים למימון התכנית. לשכת המדען הראשי הינה הגורם האחראי מטעם המדינה להפעלת ההסכם להקמת והפעלת המכון, ועומדת בראש ועדת ההיגוי מטעם המדינה.

פעילות המכון הלאומי לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון מעמיקה את הפעילות הטכנולוגית והמחקרית בנגב ונועדה לייצר ולבנות תשתיות טכנולוגיות לשימוש התעשייה הישראלית בטווח הארוך.

כיום יש במכון 22 מדענים מצטיינים מהמובילים בעולם בתחומם, בתחומי מחקר מגוונים בתחום ביוטכנולוגיה, מתוכם 15 מדענים חוזרים מחו"ל.

השתתפות המדינה במימון המכון הינה 1/3 מסך הוצאות הפעילות הכוללת. עד היום שולמה השתתפות מדינה למכון בסך של 46.5 מליון ש"ח עבור חלקה במימון פעילות המכון בשנים 2007-2013.

 

קרן למדעי החיים Life Sciences Funds

בשנת 2011 השיקה לשכת המדען הראשי, בשיתוף משרד האוצר והסקטור הפרטי, קרן ייעודית למימון פרויקטים של חברות ישראליות בתחום מדעי החיים ((Life Sciences Funds, ובמיוחד בתחום של ביו-פארמה.

תחום הביומד מציע פוטנציאל כלכלי אדיר, וכבר שנים הוא מאופיין בעולם בשיעורי צמיחה דו-ספרתיים.

בהתבסס על ניסיונן של מדינות אחרות, לביו-פארמה ולמכשור הרפואי יש פוטנציאל להוות בעתיד מנוע צמיחה מרכזי של המשק הישראלי. פעילות מדעית איכותית ענפה, שיעור גבוה של רישום פטנטים לנפש והיקף מרשים של בעלי תארים בתחום מדעי החיים מעידים על יכולתה של ישראל לממש את ההבטחה. ואולם המציאות בשטח שונה, ועדיין ניכר פער בין ההבטחה למימושה: חברות ישראליות בתחום אינן מגיעות לשלבים מסחריים בארץ, וכ-90% מהן מעסיקות פחות מ-50 עובדים; הפער בין הידע והכישורים הקיימים לבין התוצאות התעשייתיות הנמוכות נעוץ בעיקר במחסור במימון; רמות הסיכון הגבוהות ודרישת התחום לשיעורי השקעה גבוהים ולאופק השקעה ארוך מביאים לנשירת פרויקטים ולאקזיטים מוקדמים.

באמצעות הקרן למדעי החיים ייווצרו מקומות תעסוקה איכותיים שיאפשרו להשיב לארץ מדענים, לייבא ידע וניסיון ניהולי בין-לאומי בתחום הביו-פארמה וליצור תשתית להקמה של תעשיית השקעות בענף.

מבנה הקרן דומה למבנה של קרן הון סיכון, אך בניגוד למודל המימון קצר המועד של קרנות הון סיכון קיימות, תקופת ההשקעה של הקרן תעמוד על חמש שנים.

לנוכח קשיי המימון והיעדרן של חברות ביו-פארמה כשותפות אסטרטגיות בתחום )למעט חברת טבע(, שותפות הממשלה בקרנות תתבצע לפי מודל של "שותף מוגבל נחות" (Limited Partner) הסופג ראשון את ההפסד ומקבל רק חלק מהרווח. כך תגדיל המדינה את הרווח של השותפים המוגבלים הנוספים ותגן

עליהם במקרה של הפסד.

צעד זה נועד להפיג את חששות המשקיעים המוסדיים הישראליים, אשר בניגוד למשקיעים מוסדיים אמריקניים נוטים להשקיע בהיקף נמוך מאוד בקרנות הון סיכון, ובפרט בתחום הביומד.

בשנת 2011 נבחר זכיין להפעלת הקרן למדעי החיים, ואושרה דרכה השקעה בחברה אחת. במהלך 2012-2013 אישרה הקרן השקעות ב 9 חברות ביוטכנולוגיה נוספות.

 

צת"ם - ציוד תומך מחקר ופיתוח בתחום מדעי החיים

המו"פ בתחום מדעי החיים הוא ייחודי בהיותו נשען על התמחות נקודתית ודורש ציוד עתיר מימון למימוש תהליכי פיתוח. מו"פ זה מבוצע בגופי מחקר ציבוריים ובחברות תעשייתיות, והקשר בין שתי קהילות אלה חשוב עד מאוד.

החברות הישראליות בתחום מדעי החיים הן חברות צעירות, שעיקר פעילותן מתרכז עדיין בשלב המו"פ. על מנת לקיים מחקר ופיתוח איכותי על החברות הללו להסתייע בגופים מקצועיים, שחלקם פועלים על בסיס מסחרי, וחלקם נמצאים במוסדות רפואיים ובמוסדות מחקר. בהיעדר תשתית מספקת בתחום החברות נאלצות לחפש ספקים במדינות אחרות על מנת לקבל שירותי מו"פ בסיסיים.

בניסיון להתמודד עם מגבלה זו ולבסס את תעשיית מדעי החיים בישראל יצרה לשכת המדען הראשי את תכנית צת"ם. תכנית חדשה שהחלה לפעול בשנת 2012 במסגרת הוראת מנכ"ל  מס' 8.16.

מימון התכנית מתבצע על ידי חברי הפורום לתשתיות לאומיות )"פורום תל"מ"), שבו חברים לשכת המדען הראשי, ות"ת, משרד האוצר ומפא"ת במשרד הביטחון.

התכנית תביא להרחבת מגוון השירותים בתחום, אשר חלקם אינם נגישים בישראל. היא תאפשר לגופים המתמחים במתן שירותי מו"פ תעשייתי בתחום מדעי החיים לקבל סיוע כספי לרכישת ציוד ייעודי עתיר מימון. באמצעות הציוד הנדרש יורחב סל שירותי המו"פ לכלל העוסקים בתחום, הן בתעשייה והן בגופי המחקר.

הרחבת הסל תתרום להרחבת פעילויות המו"פ במדינה ותחזק את התשתית הבסיסית לחברות ישראליות הפועלות בתחום. זאת ועוד, ציוד ייעודי עתיר מימון יחזק וירחיב את יכולת הביצוע של פעילויות תומכות מו"פ בארץ בתחום מדעי החיים, הדרושות להוכחת היתכנות מבוקרת של ממצאים מדעיים וטכנולוגיים. בהמשך הוא יאפשר קבלת אישורים לביצוע ניסויים קליניים.

לשכת המדען הראשי תשתתף בשיעור של 50% מהתקציב המאושר אלא אם המענק ניתן לבית חולים שעבורו שיעור המענק יהיה75% . בשנת 2012 אושרו במסלול זה 5 תכניות בהיקף של 16.2 מ' ₪ כאשר מענקי המדען הראשי הסתכמו בסך 8.1 מ'.

 

סיוע ליזמים/חברות מתחילות

תכנית תנופה ● חממות ליזמות טכנולוגית ● הזכיינים המפעילים את החממות ● חממה תעשייתית מבוססת טכנולוגיה ● תכנית "יזמים צעירים" ● מסלול סיוע לחברות מתחילות

עידוד מו"פ בתחום הננוטכנולוגיה

בשנת 2004 הוכרז תחום הננוטכנולוגיה כתחום מועדף בלשכת המדען הראשי. חברות בתחום הננוטכנולוגיה זוכות לשיעור מענק מרבי בהיקף של 50% מסך כל תקציב פעילות המו"פ

סימנייה