מסגרות בינלאומיות לשת"פ במו"פ

מסלולים לשיתוף פעולה בינלאומי במו"פ

מדינת ישראל מקדמת שיתוף פעולה בינלאומי במו"פ בין חברות תעשייה ישראליות לחברות זרות, במטרה לסייע לחברות הישראליות לייצר שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות מתאימות בחו"ל, ובאופן זה לשפר את כושר התחרות של החברות הישראליות וחדירתן לשווקים הבינלאומיים, בלשכת המדען הראשי נוצרו מודלים אחדים של שיתוף פעולה בין-לאומי במו"פ:

  1. קרנות דו-לאומיות.
  2. הסכמי שיתוף פעולה במו"פ עם תאגידים רב-לאומיים.
  3. ISERD תכנית המסגרת למו"פ של האיחוד האירופי.
  4. נציבות המדע והטכנולוגיה ישראל-ארצות הברית.
  5. הסכמים דו-לאומיים לתמיכה מקבילה.
  6. הסכמים רב-לאומיים - מסגרות בין-לאומיות באירופה לשיתוף פעולה במו"פ.

 

קרנות דו-לאומיות

קרנות שמפעילה לשכת המדען הראשי בעקבות הסכמים שנחתמו בין ממשלת ישראל לבין ממשלות המדינות השותפות בכל קרן. כל מדינה מקצה לקרן הדו-לאומית סכום כסף שנועד למימון מחקרי מו"פ משותפים בין חברה ישראלית לבין חברה מהמדינה השותפה לקרן. קיימות כיום ארבע קרנות דו-לאומיות:

  • קרן ישראל-ארה"ב BIRD
  • קרן ישראל-קנדה CIIRD
  • קרן ישראל-סינגפור SIIRD
  • קרן ישראל-קוריאה KORIL

לשכת המדען הראשי הינה הגורם האחראי מטעם המדינה לליווי והפעלת ההסכמים שנחתמו עם המדינות השותפות בכל קרן, ובכלל זה העברת מימון שנתי לקרנות בהתאם להתחייבות ממשלת ישראל בהסכמים.

המענקים הניתנים במסגרת זו הם עד 50% מהוצאות המו"פ של כל חברה מכל מדינה. ועדה מקצועית בכל קרן, בראשות המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשיה, היא הגורם המאשר את תכניות המו"פ במסגרת זו. יישום ההחלטות, המעקב והבקרה נעשים בקרנות.

 

הסכמי שת"פ במו"פ עם תאגידים רב-לאומיים

מסלול המעודד שיתופי פעולה בין חברות הזנק ישראליות לתאגידים גלובליים. במסגרת התכנית המדען הראשי יוזם הסכמים לשיתוף פעולה במו"פ עם חברות גלובליות מובילות בתחומן, ובשלב הבא חברות ישראליות מוזמנות לבצע עמן פרויקטים משותפים במו"פ. המענק הניתן במסלול זה מיועד לפיתוח ו/או להתאמת הטכנולוגיה, היישום או השירות של החברה הישראלית למוצרי התאגידים הרב-לאומיים. זכויות הידע במיזם המשותף יכולות להיות בבעלות משותפת של החברה הישראלית ושל התאגיד הרב-לאומי.

עד סוף 2015 נחתמו בלשכת המדען הראשי הסכמי שיתוף פעולה עם למעלה מ 50- חברות גלובליות: AbbottAlcatel, AlstomArkemaB.BraunBDBombardier-TransportationBT, CiscoCoca-ColaDupontDeutsche-TelekomFinmeccanicaGeneral-ElectricHPIBMInfosysintelLife-TechnologiesMerckMicrosoftMonsantoMSDNECNovozymesNTTOracleOrange, PanasonicPhilipsPoscoProcter GamblePunj LloydRenaultRocheSAPTelecom ItaliaTelefonicaTerumo, 3MUnilever.

 

ISERD תכנית המסגרת למו"פ של האיחוד האירופי

תכנית המסגרת למו"פ של האיחוד האירופי היא התכנית הגדולה ביותר בעולם לשיתוף פעולה מדעי ותעשייתי, והיא מהווה אלמנט פיננסי מרכזי של הERA המרחב האירופי למחקר (European Research Area) איסרד הינה המִנהלת הישראלית של התכנית, היא הגוף הממלכתי המופקד על שילוב מדינת ישראל ב-ERA.

איסרד הוקמה על פי החלטת ממשלה ופועלת מלשכת המדען הראשי, במימון פעילות איסרד שותפים גם משרד המדע הטכנולוגיה והחלל, ות"ת, משרד החוץ ומשרד האוצר. המדען הראשי משמש יו"ר ועדת ההיגוי של איסרד.

התכנית מעניקה מימון ליצירת קונסורציום עם שותפים אירופיים לפעילות מחקר ופיתוח של התעשייה, האקדמיה, מכוני מחקר, ארגונים ציבוריים ופרטיים. ההשתתפות בתכנית פותחת בפני גופים ישראליים שער להשתלבות אסטרטגית במסגרות המחקר, הפיתוח והשיווק של אירופה.

מדי שנה מתפרסמים "קולות קוראים" להגשת הצעות מחקר במגוון תחומים, החל מננוטכנולוגיה, טכנולוגיית מידע ותקשורת וכלה באנרגיה ובריאות. המחקר מתנהל במסגרת קבוצות מחקר, שמגישות באופן קולקטיבי את הצעותיהן ישירות לאישור בבריסל.

בזכות המחקר המשותף והצמוד בין החברים בקבוצות המחקר המונות 6-12 שותפים, חברי הקבוצה נהנים מגילוי ומיצירה של ידע טכנולוגי, מעבודה משותפת עם ספקים ועם לקוחות אירופיים, מיצירת מוניטין וכן משימוש במתקנים ובמרכזי מו"פ ייחודיים של האיחוד האירופי. כל אלה הופכים את ההשקעה בתכנית לכדאית עבור כל החברות, גופי המחקר והממשלות התומכות.

שיתוף הפעולה בין ישראל לאיחוד האירופי החל בשנת 1996 עם הצטרפותה של ישראל לתכנית המסגרת הרביעית (FP4) כמדינה היחידה מחוץ לאירופה הזכאית להשתתף בה. מאז ועד היום שיתוף פעולה זה הוא ספינת הדגל של היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי, והוא מעניק לגופים ישראליים הזדמנות ליצור קשרים עסקיים ומחקריים עם גופים מובילים באירופה.

תכנית המסגרת מתחדשת אחת לכמה שנים. תכנית המסגרת השביעית (FP7) הופעלה בשנים 2007-2013 ובשנים 2014-2020 תופעל תכנית המסגרת השמינית "הורייזן 2020 " אשר תקציבה עומד על כ 80- מיליארד אירו. ישראל עתידה להשקיע בתכנית "הורייזן 2020 " כמיליארד אירו במרוצת שבע שנות קיומה.

תכנית Horizon 2020 שמה לה ליעד מרכזי לתמוך במעמדו של האיחוד האירופי כמוביל בעולם בתחומי המדע ותמיכה בחדשנות תעשייתית, ולסייע להבטחת הובלה תעשייתית בתחום החדשנות באמצעות נגישות להון ותמיכה בעסקים קטנים ובינוניים.

תכנית Horizon 2020 שמה דגש על אתגרים חברתיים ועל סיוע לחברות הפועלות בתחומי הבריאות, שינוי דמוגרפי ורווחה, ביטחון מזון, חקלאות בת-קיימא, מחקר ימי וביו-כלכלי, אנרגיה בטוחה נקייה ויעילה, תחבורה ירוקה, פעילויות בתחום האקלים, יעילות משאבים וחומרי גלם.

שיעור המענקים הניתנים לגופים שזוכים למימון אירופי מתכנית המסגרת הוא עד 100% מסך הוצאותיהם לביצוע הפרויקט, בתוספת תקורה של 25% . כמו כן הגופים פטורים לחלוטין מתשלום תמלוגים והחזרים.

מאז הצטרפות ישראל לתכנית המסגרת ב 1996- ועד סוף 2014, השתתפו בה כ-17,900 גופי מחקר ישראליים, ו-4,217 מהם זכו למימון. בתוכנית המסגרת השביעית (FP7) שהופעלה בשנים 2007-2013, היו 2,115 הצלחות ישראליות. גופים ישראליים השתתפו בפרויקטים בתקציב כולל של כ 10- מילארד אירו, מתוך סכום זה, סך מענקי המחקר שאישר האיחוד האירופי לזוכים הישראלים עומד על 875 מיליון אירו.

פרט לתכנית המסגרת, במסגרת המרחב האירופי למחקר מתנהלות תכניות מחקר נוספות הממומנות על ידי הנציבות האירופית ומנוהלות על ידי איסרד:

  • תכניות JTIs "פלטפורמות טכנולוגיות", המקבלות מימון משולב הן מהתקציב הלאומי והן מתקציב תוכנית המסגרת.
  • תכנית AAL לפיתוח טכנולוגיות לשירות אוכלוסייה בוגרת.
  • תכנית ARTEMIS למערכות משובצות מחשב.
  • תכנית ENIAC לננו-אלקטרוניקה.
  • תכנית COST למפגשי חוקרים המנוהלת על ידי משרד המדע והטכנולוגיה.

 

הסכמים דו-לאומיים לתמיכה מקבילה

כלכלת השווקים המתעוררים באסיה ובסין מתאפיינת בצמיחה מואצת וטומנת בחובה הזדמנויות עסקיות ליצוא ולהרחבת הסחר של חברות ישראליות.

לשכת המדען הראשי פועלת למיצוי הפוטנציאל הגלום בשווקים המתפתחים באמצעות שורה של מסגרות והסכמים לשיתופי פעולה בין-לאומיים. היא עושה זאת על ידי השתתפות במימון תכניות המו"פ המאושרות של החברות הישראליות בשיעור של עד 50% . בד בבד המדינות השותפות להסכם תומכות בחברות מטעמן.

לשכת המדען הראשי מפעילה כיום הסכמי מו"פ דו-לאומיים )כולל קרנות דו לאומיות), עם 55 מדינות ומחוזות- מהם עם 22 מדינות באירופה: צרפת, איטליה, גרמניה, יוון, דנמרק, הונגריה, טורקיה, אירלנד, פורטוגל, פינלנד, שבדיה, בלגיה, רוסיה, צ'כיה, הולנד, ליטא, סלובניה, קפריסין, בולגריה, וסלובקיה, רומניה, פולין.

במהלך שנת 2015 חתמה לשכת המדען הראשי על 3 הסכמים דו-לאומיים חדשים לשיתוף פעולה במו"פ עם: טאיוואן, קולומביה, בנק .IDB

ועדת המחקר בלשכת המדען הראשי היא הגורם המאשר את תכניות המו"פ לשיתוף פעולה בין-לאומי, והפעלת ההסכמים נעשית על ידי מתימו"פ )מרכז התעשייה הישראלית למחקר ולפיתוח(. יישום ההחלטות לתקצוב, תשלומים, המעקב והבקרה עד לסגירת התיק נעשים בלשכת המדען הראשי.

 

מתימו"פ

מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח )מתימו"פ), הינה עמותה ממשלתית המשמשת זרוע ביצועית ליישום מדיניות לשכת המדען הראשי בשיתופי פעולה בין-לאומיים במו"פ טכנולוגי תעשייתי.

מתימו"פ ממונה על יישום ההסכמים לשיתוף פעולה הדו-לאומיים והרב-לאומיים שישראל שותפה בהם ופועל בשיתוף גופים וארגונים דומים במדינות השונות להידוק הקשר העסקי והמחקרי בין המדינות.

מפגשים בין חברות ישראליות לחברות זרות, ייזום פרויקטים משותפים במו"פ ויצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות זרות הם רק חלק מפעולותיו של מתימו"פ לקידום תעשיית הטכנולוגיה הישראלית ולשיפור יכולת התחרות שלה בשווקים הבין-לאומיים. פעילות מתימו"פ ממומנת מתקציב לשכת המדען הראשי.

 

תכנית להתאמת מוצרים לשווקים המתפתחים בהודו, סין וברזיל

מטרת התכנית לעודד תכניות לפיתוח התאמת מוצרים לשווקים המתעוררים בהודו סין וברזיל, מאחר ואחד החסמים המרכזיים בהאצת שיתופי פעולה מול מדינות אלו, נובע מכך שכיום חברות ישראליות מפתחות מוצרים שקהל היעד העיקרי שלהם הינו בשווקים המערביים. התכנית החלה לפעול באוגוסט 2013 במסגרת חוזר מדען ראשי. התכנית תומכת בפרויקטים לביצוע שינויי התאמה טכנולוגיים והנדסיים במוצר בהתאם לתקנים ולצרכים של שווקי היעד, על מנת לסייע לחדירת התעשייה הישראלית לשווקי הכלכלות המתפתחות בהודו סין וברזיל.