עידוד מו"פ בתחום הביוטכנולוגיה והננוטכנולוגיה

ביוטכנולוגיה במסגרת קרן המו״פ

בסוף שנת 2004 הוכרז תחום הביוטכנולוגיה בלשכת המדען הראשי כתחום מועדף. בהתאם לכך לשכת המדען הראשי מעניקה לחברות הפועלות בתחום שיעור מענק מרבי בהיקף של 50% מתקציב פעילות המו"פ במידה ומתקיימים התנאים הבאים: תשתיות טכנולוגיות ופיזיות עצמיות ליצירת ידע חדש/ מומחיות בחברה; הבקשה כוללת פעילות ייצור של המוצר בישראל, בעיקר בשלבים קליניים מתקדמים. לא יינתן שיעור מענק מרבי - בפיתוח סמנים מאחר והיקף ההשקעה ומשך הפיתוח פחות תובעניים, וכן כאשר המודל העסקי כולל מסחור בשלבי פיתוח מוצר מתקדמים.

 

NIBN המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב

במהלך שנת 2005 החליטה ממשלת ישראל על הקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב. בדצמבר 2009 נחתם הסכם ההתאגדות הרשמי בין השותפים להקמת המכון: אוניברסיטת בן גוריון, המכון, וממשלת ישראל. עלות הקמת המכון 378 מליון ₪ לתקופה של 7 שנים שתחילתה 10/2007 , כאשר מזה 126 מיליון ₪ השתתפות ממשלתית.

מימון חלקה של המדינה בהיקף של 126 מליון ש"ח ל 7- שנים הינו איגום משאבים בין: המדען הראשי, ות"ת, משרד האוצר, והמשרד לפיתוח הנגב והגליל. כאשר לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת מממנת מתקציבה סך של 44 מיליון ₪.

הגורם המלווה את התכנית הוא ועדת היגוי מטעם המדינה בהשתתפות המשרדים השותפים למימון התכנית. לשכת המדען הראשי הינה הגורם האחראי מטעם המדינה להפעלת ההסכם להקמת והפעלת המכון, ועומדת בראש ועדת ההיגוי מטעם המדינה.

פעילות המכון הלאומי לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון מעמיקה את הפעילות הטכנולוגית והמחקרית בנגב ונועדה לייצר ולבנות תשתיות טכנולוגיות לשימוש התעשייה הישראלית בטווח הארוך. עד לשנת 2015 בוצעו תשלומים בהיקף של למעלה מ 80- מ'.

 

קרן למדעי החיים Life Sciences Funds

בשנת 2011 השיקה לשכת המדען הראשי, בשיתוף משרד האוצר והסקטור הפרטי, קרן ייעודית למימון פרויקטים של חברות ישראליות בתחום מדעי החיים (Life Sciences Funds), ובמיוחד בתחום של ביו-פארמה.

תחום הביומד מציע פוטנציאל כלכלי אדיר, וכבר שנים הוא מאופיין בעולם בשיעורי צמיחה דו-ספרתיים.

בהתבסס על ניסיונן של מדינות אחרות, לביו-פארמה ולמכשור הרפואי יש פוטנציאל להוות בעתיד מנוע צמיחה מרכזי של המשק הישראלי. פעילות מדעית איכותית ענפה, שיעור גבוה של רישום פטנטים לנפש והיקף מרשים של בעלי תארים בתחום מדעי החיים מעידים על יכולתה של ישראל לממש את ההבטחה. ואולם המציאות בשטח שונה, ועדיין ניכר פער בין ההבטחה למימושה: חברות ישראליות בתחום אינן מגיעות לשלבים מסחריים בארץ, וכ 90%- מהן מעסיקות פחות מ 50- עובדים; הפער בין הידע והכישורים הקיימים לבין התוצאות התעשייתיות הנמוכות נעוץ בעיקר במחסור במימון; רמות הסיכון הגבוהות ודרישת התחום לשיעורי השקעה גבוהים ולאופק השקעה ארוך מביאים לנשירת פרויקטים ולאקזיטים מוקדמים.

באמצעות הקרן למדעי החיים ייווצרו מקומות תעסוקה איכותיים שיאפשרו להשיב לארץ מדענים, לייבא ידע וניסיון ניהולי בין-לאומי בתחום הביו-פארמה וליצור תשתית להקמה של תעשיית השקעות בענף.

מבנה הקרן דומה למבנה של קרן הון סיכון, אך בניגוד למודל המימון קצר המועד של קרנות הון סיכון קיימות, תקופת ההשקעה של הקרן תעמוד על חמש שנים.

לנוכח קשיי המימון והיעדרן של חברות ביו-פארמה כשותפות אסטרטגיות בתחום )למעט חברת טבע), שותפות הממשלה בקרנות תתבצע לפי מודל של "שותף מוגבל נחות" (Limited Partner), הסופג ראשון את ההפסד ומקבל רק חלק מהרווח.

כך תגדיל המדינה את הרווח של השותפים המוגבלים הנוספים ותגן עליהם במקרה של הפסד. צעד זה נועד להפיג את חששות המשקיעים המוסדיים הישראליים, אשר בניגוד למשקיעים מוסדיים אמריקניים נוטים להשקיע בהיקף נמוך מאוד בקרנות הון סיכון, ובפרט בתחום הביו-מד.

 

מרכזי ננוטכנולוגיה באקדמיה

במטרה ליצור ולפתח תשתית טכנולוגית אקדמית שתוכל לשמש אף את התעשייה בנתה לשכת המדען הראשי תכנית סיוע להשקעה במרכזי ננוטכנולוגיה באקדמיה.
המכון המחקרי הראשון לננוטכנולוגיה הוקם בטכניון בשנת 2005 לתקופה של חמש שנים בהשקעה כוללת של 78 מיליון דולר ובמימון משולש של הטכניון, קרן פילנטרופית וממשלת ישראל.

מימון ממשלת ישראל התבצע על ידי חברי הפורום לתשתיות לאומיות )"פורום תל"מ"), שבו חברים לשכת המדען הראשי, ות"ת, משרד האוצר ומפא"ת במשרד הביטחון.
במסגרת הקמת מרכז המו"פ לננוטכנולוגיה בטכניון נרכש ציוד תשתיתי יקר ערך, שאינו מוגבל לשימוש במכון ויכול לשמש חוקרים מאוניברסיטאות אחרות ואף חברות בתעשייה.

שנתיים לאחר הקמת המרכז בטכניון הוקמו מרכזי ננוטכנולוגיה בחמישה מוסדות מחקר נוספים: במכון ויצמן, באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל-אביב, באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת בן-גוריון. היקף ההשקעה המצרפי במרכזים אלה עומד על כ 142- מיליון דולר, מהם הושקעו כ 20%- בשנת 2009 . מודל "משולש המימון" שמאפיין את הקמת המכון בטכניון, מיושם גם במרכזים אלה.

לשכת המדען הראשי הקימה את מרכזי הננוטכנולוגיה מתוך ראייה ארוכת טווח, ולפיה מדינות שישקיעו בהווה בתחום, יעמדו בחזית התעשייתית של המדינות המפותחות בעוד שנים ספורות. מרכזי הננוטכנולוגיה מעודדים יוזמות למסחור הידע בהעברת טכנולוגיות לתעשייה, ליזמי חברות הזנק ולשיתוף פעולה ארוך טווח במסגרת תכניות המדען הראשי, כמו לדוגמה מגנ"ט.

בזכות המרכזים שהוקמו שבו לישראל עד היום יותר מ-40 מדענים ונקלטו בששת מוסדות המחקר שהוזכרו לעיל בתחומי הננוטכנולוגיה השונים. כיום מתבצע שלב ב' של תכנית עידוד המו"פ בתחום הננוטכנולוגיה, והדגש בו הוא ביישום תעשייתי לטכנולוגיות שפותחו במסגרת שלב א'. היקף מענק המדינה הכולל לתקופה של חמש שנים עומד על 60 מיליון דולר.

 

CERN  - הצטרפות ישראל כחברים מלאים לארגון

CERN הינו מתקן מאיץ החלקיקים הגדול בעולם ובעבר מדינת ישראל הייתה במעמד של חברה נלווית במתקן. בשנת 2012 שודרגה החברות לדרגת חברות מלאה, ישראל משלמת לארגון דמי השתתפות שנתית בסכום של 15 מיליון פרנק שוויצרי מתוכם מימון בשיעור 17% ממקורות לשכת המדען הראשי. חברות מלאה זו מאפשרת לחברות ישראליות להשתתף במכרזי ההצטיידות של הפרויקט.