מטה הממונה על התעסוקה במשק, בראשותה של המשנה למנכ"ל, הוקם בפברואר 2012 בעקבות החלטת ממשלה מס' 1995 מיום ה 15.7.2010- בדבר "שינוי מבנה הרגולציה בתחום התעסוקה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה"

אודות

החלטת הממשלה אימצה את עיקרי המלצות הוועדה לבחינת מדיניות התעסוקה בישראל, בראשותו של פרופ' צבי אקשטיין )דו"ח אקשטיין). בהתאם להחלטת ממשלה זו:

  • הוכפפו תחת הממונה על התעסוקה כל היחידות, הפעילויות והגופים בתחום התעסוקה שבמשרד הכלכלה, או שכפופות לשר הכלכלה, ובכלל זה: כל היחידות, הפעילויות והגופים העוסקים בנושאי רגולציה של שוק העבודה, אכיפה בשוק העבודה ובסיוע לתעסוקה, לרבות סיוע לאוכלוסיות מיוחדות, האגף למעונות יום והאגף להכשרה מקצועית.
  • סמכויותיהן של יתר היחידות, הפעילויות והגופים שבמשרד או הכפופים לשר, אשר פעילותם הינה בעלת השלכות על תחום התעסוקה, יופעלו בתיאום עם הממונה, וזאת לשם יישום מדיניות הממשלה בתחום התעסוקה.
  • מדיניות שירות התעסוקה תִתאם את מדיניות הממשלה בתחום התעסוקה, ולשם יישומה יפעל מנכ"ל שירות התעסוקה בתיאום עם הממונה על התעסוקה.
  • על הממונה לדווח על פעולותיה בתחום התעסוקה, ובכלל זה על יישום תכניות העבודה, לשר הכלכלה ולפורום האג'נדה החברתית-כלכלית הפועל מכוח החלטה מס'  1586מיום 22 באפריל 2007, שעניינה אג'נדה כלכלית חברתית למדינת ישראל.

התחומים הנמצאים באחריות הממונה על התעסוקה

  1. תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות שילוב בתעסוקה של חרדים, מיעוטים, אנשים עם מוגבלות, הורים יחידים, 45+, יוצאי אתיופיה, צעירים בסיכון.
  2. פיתוח כוח אדם האגף להכשרה מקצועית חניכות ונוער, הכשרת מבוגרים והמכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית )מה"ט(.
  3. שילוב אימהות בשוק העבודה מעונות יום, משפחתונים וצהרונים.
  4. זכויות עובדים ובכלל זה פעילויות של: מנהל הסדרה ואכיפה של חוקי עבודה, הממונה על יחסי העבודה והממונה על זכויות עובדים זרים.
  5. רישום ורישוי עיסוקים רשם המהנדסים והאדריכלים ורשם החשמלאים.
  6. עבודה מתואמת עם יחידות במשרד על מנת להבטיח כי פעילותם מסונכרנת עם מדיניות הממשלה בתחום התעסוקה בכלל זה: מסלולי תעסוקה במרכז השקעות ומנהל מחקר וכלכלה.
  7. פעילות מול שירות התעסוקה להבטחת התיאום בין פעילות שירות התעסוקה לבין פעילות הממונה על התעסוקה וההלימה בין הפעולות לבין המדיניות הממשלתית.
  8. קידום ופיתוח תכניות תעסוקה בשיתוף גופים חיצוניים הפעלת מיזמים משותפים עם תב"ת )תנופה בתעסוקה( וג'וינט ישראל.
  9. תיאום מדיניות תעסוקה מול משרדי ממשלה אחרים משרד הרווחה, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד רה"מ, ביטוח לאומי, משרד האוצר, משרד הקליטה, המשרד לאזרחים ותיקים, משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד התיירות ועוד.

להלן שיעורי התעסוקה לפי יעדי הממשלה לשנת 2020 

קבוצת אוכלוסייה

2010

אומדן 2015*

יעד ל-2020

גברים ערבים בגילאי 20-24

54.4%

68.3%

65%

גברים ערבים בגילאי 25-64

71.6%

76.2%

78%

גברים חרדים בגילאי 25-64

42.6%


48.4%

63%

נשים ערביות בגילאי 20-24

23.3%

27.4%

42%

נשים ערביות בגילאי 25-64

27.1%

32.5%

41%

נשים חרדיות בגילאי 25-64

61.5%

72.9%

63%

כלל האוכלוסייה בגילאי 25-64

71.7%

76.9%

76.5%

מחושב ע"ב ממוצע נתוני שלושת הרבעונים הראשונים לאותה שנה.

כפי שניתן לראות בטבלה, יעדי התעסוקה מבטאים שינוי של ממש בדפוסי התעסוקה בקרב קבוצות האוכלוסייה השונות. בחלוף מחצית התקופה מאז שנת הבסיס לקביעת יעדי התעסוקה הממשלתיים (2008)ועד לשנת היעד (2020), יש לבחון את ההתפתחות בשיעורי התעסוקה ביחס ליעד שנקבע לכל קבוצת אוכלוסייה. ברמת המקרו, ניתן לראות כי קצב הגידול בשיעורי התעסוקה של אוכלוסיות היעד הינו בהתאם לתוואי הנדרש להשגת היעד.  כך, הפער בין שיעור התעסוקה בקרב כלל האוכלוסייה בגילאי 25-64 ויעד הממשלה הצטמצם באופן משמעותי עד שנסגר בכל אחד מהרבעונים בשנת 2015, ובמקביל, שיעורי התעסוקה בקרב נשים חרדיות באותם גילאים ובקרב גברים ערבים בגילאי 20-24 כבר נמצאים מעבר ליעדים לשנת 2020 . עם זאת, בקרב נשים ערביות וגברים חרדים הגידול בשיעורי התעסוקה בשנים האחרונות נמוך ביחס לתוואי הנדרש על מנת לעמוד ביעדים לשנת 2020 .

מכך ניתן להסיק כי המשך ההתקדמות לעבר יעד התעסוקה הכללי תלוי במידה רבה בהתפתחות התעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית והחרדית, שכן משקלן של קבוצות אלה צפוי לגדול בשנים הקרובות ומחייב המשך השקעת משאבים בתכניות התעסוקה  השונות ואף הרחבתם, זאת במקביל לקיומם של תנאים מקרו-כלכליים התומכים בגידול בתעסוקה.

כאמור, אחד מתפקידי הממונה הוא תיאום מדיניות תעסוקה בהסתכלות כלל-ממשלתית. בהקשר זה פועלת הממונה, בין היתר, באמצעות צוותים בין משרדיים, ביניהם:

צוות היגוי בין משרדי בראשות הממונה על התעסוקה והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, להגדלת היצע כוח האדם עתיר הידע לתעשיית ההייטק

תעשיית ההייטק מהווה מנוע צמיחה משמעותי של המשק הישראלי, ומביאה לידי ביטוי את יתרונו היחסי, מתוקף היותה מבוססת על כוח אדם עתיר ידע וחדשני. בשנים האחרונות עלו אינדיקציות רבות למחסור בכוח אדם מיומן בתעשייה, מחסור אשר לו עלולות להיות השלכות חריפות על המשק הישראלי.
לאחר שממשלת ישראל אימצה את עיקרי מסקנותיו של צוות בראשות המועצה הלאומית לכלכלה אשר עסק במחסור זה, מונתה ועדת היגוי בין-משרדית בראשות הממונה על התעסוקה לצורך גיבוש כלי מדיניות פרטניים להגדלת היצע כוח האדם המיומן בישראל. ועדה זו הגישה המלצותיה לשר הכלכלה באוגוסט 2014 והמלצותיה אומצו בהחלטת ממשלה מס' 147 מיום 28.6.2015 .

נוכח המחסור שזוהה, הסיקה ועדת ההיגוי כי בכדי להתמודד עם הבעיה יש לפעול בשתי חזיתות עיקריות: טיפול בפער הקיים כעת בין הביקוש להיצע העובדים המיומנים על ידי פעולות המתמקדות במיצוי הפוטנציאל התעסוקתיהלא ממומש במשק, וטיפול בפער בין צמיחת הענף לקיפאון בזרם כוח האדם האיכותי על ידי הרחבה קבועה של כמות הפונים לקריירה במקצועות המדע וההנדסה החל מהגדלת היקף הלומדים מדע וטכנולוגיה בבתי הספר ועד עידוד צעירים לבחירה בלימודים אקדמאים במקצועות ההייטק.

על מנת להתמודד עם האתגרים, נדרשת פעילות ממושכת וקבועה, ועל כן בנוסף להמלצות שניתנו לטווח הקצר, הבינוני והארוך, המליצה הוועדה למסד צוות היגוי שיקדם את הפעילות בתחום וכן למנות רכז קבוע לצוות זה. ואכן, הוקם צוות ההיגוי בראשות הממונה על התעסוקה והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, ות"ת והמועצה הלאומית לכלכלה. כמו כן מונתה מנהלת תחום תעסוקה עתירת ידע לשם קידום ופיתוח העשייה הממשלתית בתחום זה. צוות ההיגוי פועל לשם יישום המלצות הוועדה הבין משרדית בשיתוף פעולה עם גופים ממשלתיים וחוץ ממשלתיים, וכן פועל לשם פיתוח כלי מדיניות חדשים בתחום זה כדוגמת תכניות להגברת שילובן של נשים בהייטק. במקביל, פועל הצוות להקמת פורום היוועצות עם מעסיקים מהתעשייה עתירת הידע אשר ילווה את העשייה בתחום.

 

תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות

כאמור, החלטת הממשלה מס' 1994 מיום 15.7.2010 קבעה יעדים להעלאת שיעור התעסוקה לשנת 2020, זאת תוך צמצום פערי התעסוקה בין קבוצות האוכלוסייה השונות. להלן יוצגו התכניות העיקריות המופעלות כחלק מיישום החלטה זו, ועוסקות בקידום תעסוקת אותן אוכלוסיות הניצבות בפני חסמים ייחודיים בדרך לשילובן בשוק העבודה.לטובת פיתוח תכניות לקידום תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות מסתייע המשרד בתב"ת )תנופה בתעסוקה( שותפות של ממשלת ישראל והג'וינט המתמקדת בתכנון ופיתוח תכניות לשילוב אוכלוסיות ייחודיות בשוק העבודה ובקידום ועידוד מוביליות חברתית.

 

מטה לקידום תעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית

בשנים האחרונות התקבלו מספר החלטות ממשלה רב שנתיות )תכניות חומש( אשר נועדו לקדם את החברה הערבית, הבדואית הדרוזית והצ'רקסית )האחרונה שבהן הינה החלטת הממשלה 922 מיום 30.12.15 ) במסגרת ההחלטות ובמטרה להגיע למימוש מלוא פוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי, יוזם משרד הכלכלה תכניות שמטרתן שילוב אוכלוסיית החברה הערבית בשוק העבודה, כמו גם כניסה לענפי תעסוקה חדשים ועידוד השכלה גבוהה, זאת תוך התמודדות יומיומית עם האתגרים הייחודיים לאוכלוסייה זו.

החסמים המרכזיים הניצבים בפני האוכלוסייה הערבית לכניסה לשוק העבודה הינם: היצע מצומצם של עבודות במגזר הערבי ומגורים בישובים פריפריאליים בהם היצע העבודות נמוך, חוסר בכישורים מקצועיים והשכלה מתאימה לדרישות שוק העבודה, אורח חיים מסורתי במסגרתו נאלצות נשים להישאר בבית ולעסוק בענייני המשפחה, מחסור ברישות חברתי רלוונטי (Networking) אשר יכול לסייע בחיפוש ומציאת משרות ועוד.

לשם קידום התעסוקה בקרב אוכלוסיית המיעוטים, מפעיל המשרד מגוון רחב של תכניות: תמיכה בהכשרות מקצועיות, תכניות לעידוד יזמות עסקית נשית, הפעלת תכניות לעידוד התעסוקה ברמה המקומית בשיתוף ותיאום עם הרשויות המקומיות הערביות, תמיכה בפתיחתם והרחבתם של מעונות יום וצהרונים לעידוד תעסוקת נשות המגזר, פיתוח אזורי תעשייה, הפעלת מרכזי הכוון, תכנית לקידום מיעוטים בהייטק ועוד מגוון פרויקטים הדורשים הכוונה וליווי. לצד הגדלת שיעור התעסוקה בחברה הערבית, מהווים הקידום התעסוקתי והגדלת כושר ההשתכרות בקרב עובדים מהאוכלוסייה הערבית מטרה נוספת.

 

מכח החלטות הממשלה השונות ומהפעילות השוטפת של היחידה, מופעלות התכניות הבאות:

1. מרכזי הכוון תעסוקתי "ריאן"
בלטובת שילוב אוכלוסיית החברה הערבית, ובכללה הדרוזית והצ'רקסית, בתעסוקה פעל משרד הכלכלה להקמת 21 מרכזי תעסוקה ייעודיים המופעלים בפריסה ארצית,  שותפות עם ג'וינט ישראל. המרכזים מהווים "One Start Shop" לבלתי מועסקים הנמצאים מחוץ לעולם העבודה להשתלבות והכוונה לתעסוקה הולמת, מעניקים שירותי הכוונה ויעוץ תעסוקתי, הכשרה והכוונה להשלמת השכלה ולהשכלה גבוהה, הכנה לעולם העבודה, השמה הולמת וליווי תעסוקתי לאורך זמן. ההשמות מתבצעות ע"י פיתוח קשרי מעסיקים וסיוע בהסעות עובדים מיישובים ערביים למקומות התעסוקה. התקציב הרב שנתי להפעלת תכנית מרכזי התעסוקה לחברה הערבית הינו כ 200- מלש"ח בשותפות עם ג'וינט ישראל.

בשנת 2015 נפתח בנצרת המרכז ה 20 במספר. המרכז האחרון שהתעתד לקום ביישוב הבדואי כסייפה בדרום יוקם כשלוחה לאור חוסר במבני ציבור. בשנה 2015 שירתו 20 המרכזים מעל ל 8,000- פונים חדשים מהם כ 4,800- נשים והשימו בעבודה מעל 5,500 משתתפים, מהם כ 2,900- נשים ערביות.

מאז הקמת המרכזים באמצע שנת 2012 ועד סוף 2015 שירתו המרכזים כ 24- אלף פונים, ומהם הושמו בתעסוקה כ13,600- .

מדובר בהשמה הגבוהה מהיעד הממשלתי - 56% השמה לאורך 3 וחצי שנים, הגבוהה ב 14%- מעל ליעד הממשלתי של 40% השמה שהוגדר בתחילת התוכנית.

 

פריסה גאוגרפית רב שנתית ל 21 מרכזי הכוון לאוכלוסיית החברה הערבית:

ערבים ודרוזים )משולש+צפון( - החלטות ממשלה :1539+4193

  1. אום אל פחם, כפר קרע, עארה, ערערה, מ' עירון ובסמ"ה2012) )
  2. סכנין, עראבה, דיר חנא, שעב, כאוכב (2012)
  3. תמרה, כאבול, שפרעם, אעבלין2012) )
  4. טירה, טייבה, כפר קאסם, גלג'וליה וקלנסווה, כפר ברא וזמר2012) )
  5. עוספייא-דליית אל כרמל (2013)
  6. נצרת (2015)

דרוזים צ'רקסים- החלטת ממשלה2861 :

  1. ירכא, ג'וליס ואבו סנאן (2013)
  2. ראמה, בית ג'אן, סאג'ור, עין אל אסד, כפר כמא, ריחאנייה  (2013).
  3. חורפיש, כסרא-סמיע, יאנוח-ג'ת ופקיעין (2013).

 

בדואים צפון - החלטת ממשלה3211:

  1. ביר אלמכסור, טובא זנגרייה, ערב אלנעים, דמידה, כמאנה, חוסיניה, סלאמה, ראס אלעין (2013).
  2. בית זרזיר, בסמת טבעון, כעביה טבאש-חג'אג'רה (2013).
  3. שבלי אום אלג'נם, בועינה נוג'ידאת, ואדי אלחמאם, רומת אלהיב, עוזיר ורומאנה  (2014)

 

בדואים דרום -החלטת ממשלה3708 :

  1. שגב שלום  (2012)
  2. חורה (2012)
  3. רהט (2012)
  4. ערערה (2013)
  5. לקייה (2013)
  6. תל שבע (2013)
  7. יישובי מ.א. אל קאסום (2014)
  8. יישובי מ.א. נווה מדבר (2014)
  9. כסייפה (2015)

 

2. שילוב המגזר הערבי בהשכלה גבוהה במקצועות נדרשים למשק
התכנית להכוון צעירים עד גיל 35 ללימודים אקדמיים ''אימתיאז'' )=הצטיינות( במקצועות נדרשים במשק תוקצבה בשנת 2014 לשלוש שנים בכ 20- מיליון ₪ ומסיימת את שנת הפעילות המלאה הראשונה. במסגרת התכנית בוצעו 74 קורסים כגון: קורסי פסיכומטרי מתואמים לאוכלוסייה הערבית, קורסים בעברית ובאנגלית. התכנית קלטה עד כה 1,313 משתתפים ומשתתפות, 354 מהם סיימו את התהליך והחלו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה בשנת הלימודים הנוכחית. הסטודנטים והסטודנטיות הכוונו והשתלבו בעיקר בלימודי מקצועות נדרשים במשק, כגון הנדסת חומרים ופיזיקה, הנדסת חשמל, מדעי מחשב, מדעי מעבדה רפואית, הנדסה אזרחית, הנדסת תחבורה, כימיה, רפואת שיניים, רפואה, מדעי ביו רפואה, מדעי קוגניציה, כימיה, מתמטיקה, כלכלה ועוד.

3. שילוב המגזר הערבי בתעשייה עתירת ידע
במסגרת החלטת הממשלה 4193 הוקצו 10 מלש"ח לתכנית תלת-שנתית בשנים 2015-2017 להשמת 1,000 אקדמאים מהמגזר הערבי בתעשייה עתירת הידע, בה אחוז העובדים מקרב המגזר נמוך באופן משמעותי באמצעות 2 זכיינים. בשנת 2015 התוכנית קלטה כ-460 משתתפים ונכון ל- 1 בדצמבר 2015 ביצעה 225 השמות בחברות ההיי-טק המובילות במשק כגון: אמדוקס, צ'ק פוינט, אינטל, גליל סופטוור, IBM, HP ועוד.
במקביל נערכו קורסים מקצועיים לכ 120- משתתפים ב- פיתוח אפליקציות בסביבת מובייל, ג'אווה.QA, real time.

4. שיפור תשתיות תח"צ לעידוד תעסוקה במגזר הערבי
במסגרת החלטת הממשלה 4193 הוקצה סכום של כ 50- מלש"ח לעידוד ביקושים ובין השאר לשיפור מערך התחבורה הציבורית במגזר הערבי. על מנת להתגבר על חסמים ביציאה לעבודה במגזר הערבי, בעיקר אצל נשים עובדות, פותחה תכנית משותפת למשרדי הכלכלה והתחבורה לשיפור תחבורה ציבורית למקומות עבודה. מדובר בפתרון קבוע וארוך טווח למצוקת העדר שירותי תח"צ מספקים המאפשרים יוממות מיישובים ערביים מרוחקים למקומות העבודה. במסגרת הפרויקט בשנה האחרונה אותרו צרכים ל 8- קווים חדשים וחיזוק 23 קווים קיימים. הקווים עתידים להתחיל לפעול באמצעות משרד התחבורה במחצית הראשונה של 2016 .

5. מחקר בשיתוף ה-OECD
במהלך 2015 התפרסם הדו"ח הסופי של מחקר בשיתוף הOECD -, ביוזמה משותפת של משרד הכלכלה והרשות לפיתוח כלכלי, בעניין פיתוח מקומות עבודה במגזר המיעוטים בצפון המחקר ציין לשבח את המאמצים שעושה הממשלה לפיתוח תעסוקה בחברה הערבית בעיקר דרך פריסת מרכזי ההכוון התעסוקתי וקרא להגברת המאמצים לכיוון Active Labor Market.

6. הכשרה מקצועית
בשנת 2015 התבצעה הכשרה מקצועית למאות פונים מהאוכלוסייה. ההכשרות מתבצעות במגוון תחומים כחשמל ואלקטרוניקה, אופטיקה, תדמיתנות ממוחשבת ומגוון מקצועות נדרשים הנבחרים על פי בחינת צרכי השוק ובהתאם לתכניות האגף להכשרה מקצועית.

  • במקביל מופעלת תכנית השוברים המאפשרת למרכזי ההכוון ולגופים מפנים נוספים, להפנות משתתפים באופן פרטני לקורסי הכשרה באופן גמיש יותר ובמגוון תחומים רחב. בתכנית השוברים לבדה אושרו לאוכ' החברה הערבית בשלוש השנים האחרונות התקציבים והתוספות התקציביות הבאים:

 

שנה

תכנון

ביצוע בפועל

2013

6,000,000 ₪

7,076,097 ₪

2014

6,000,000 ₪

8,616,783 ₪

2015

8,000,000 ₪

11,967,538 ₪

 

לאור הביקוש הגבוה אנו פועלים כי גם בשנת 2016 יוקצה תקציב דומה לטובת שוברים למגזר הערבי, שכן מסתמן שהשוברים הינם כלי מרכזי ויעל להכשרה מקצועית בכלל ובקרב המוקצים לחברה הערבית.

  • תכנית הכשרה ייחודית נוספת שמפעיל האגף להכשרה מקצועית בשיתוף עם המטה הינה פרויקט אשבל (=כפיר( להנדסאים בדואים, הכולל מימון מלא של לימודי הנדסאים וליווי אינטנסיבי עד לדיפלום והשמה. התכנית מתוקצבת בכ-33 מלש"ח בפרישה על פני 5 שנים, החל משנת 2012 . כ 80- הנדסאים והנדסאיות החלו בשנה"ל הנוכחית.

7. עידוד תעסוקה בקרב אוכלוסיית מזרח ירושלים:
אוכ' מזרח ירושלים מונה כ 300- אלף תושבים ומהווה כ-37% מכלל אוכלוסיית העיר. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של ערבים במזרח ירושלים עומד על 40% והינו נמוך משמעותית משיערו ההשתתפות של האוכלוסייה הכללית בארץ העומד על 79.4% . משרד הכלכלה הפעיל השנה באמצעות תב"ת-ג'וינט פיילוט של מרכז תעסוקה בשכונות בית חנינא-שועפט, כפרויקט משותף יחד הרשות לפיתוח כלכלי, משרד הרווחה ועיריית ירושלים. המרכז מהווה "One Stop Shop" לבלתי מועסקים בהכוונה לתעסוקה הולמת ומספק שירותי הכוונה ויעוץ תעסוקתי, הכשרה והכוונה להשכלה, הכנה לעולם העבודה, השמה הולמת וליווי תעסוקתי לאורך זמן. מתוך כ1,000- משתתפים חדשים בשנת2015, הושמו בעבודה כ390- מהם. כמו כן נפתחו במרכז קורסים בנושאים שונים ביזמות עסקית, עברית, אנגלית, מחשבים, הכנה למבחני לשכת עורכי הדין והכנה לעולם העבודה. זאת ועוד, בהמשך להקמת בית-ספר המקצועי לבנות בשכונת בית-חנינא בירושלים בשנה"ל הקודמת, ולאור נתונים מעוררי דאגה על נשירת תלמידים 13% פעל המטה ביחד עם האגף להכשרה מקצועית במחוז ירושלים להקמת בי"ס מקצועי לבנים במזרח ירושלים, זאת במסגרת החלטת הממשלה 1775 בהיקף תקציבי של 16.5 מלש"ח לשלוש שנים ראשונות של הקמה. המכרז פורסם בסוף שנת 2015 ובית הספר עתיד להתחיל לפעול באמצע שנת 2016 , כאשר הוא צפוי לקלוט כ450- תלמידים בשנות ההקמה ולהכשירם, בין השארבמגמות החשמל והאוטוטרוניקה לטובת השתלבות מיטבית בשוק העבודה

 

מטה לקידום תעסוקת חרדים

המטה לקידום תעסוקת חרדים פועל לקידום יעדי הממשלה באמצעות תכניות ייעודיות, בהתבסס על מספר החלטות ממשלה, אשר העיקריות בהן:

  • החלטה ממשלה מספר 638 שילוב חרדים ובני מיעוטים בשירות צבאי ואזרחי לצורך שילובם בשוק העבודה וליצירת שוויון בנטל הביטחוני והכלכלי.
  • החלטת ממשלה מספר 1994 הצבת יעדי תעסוקה לשנים2010 – 2020 , בה הוצב יעד זהה לשילוב נשים וגברים חרדים בתעסוקה לשנת 2020 , העומד על 63% . קיים פער מגדרי ברור בשיעורי התעסוקה בציבור החרדי. כך ניתן לראות כי בעוד ששיעור התעסוקה בקרב נשים חרדיות עבר את היעד הממשלתי לשנת 2020 כבר בשנת 2013 , שיעור התעסוקה של גברים חרדים עדיין נמוך משמעותית ביחס לשאר האוכלוסייה וליעד שקבעה הממשלה.

כחלק מיישום החלטות ממשלה אלו, מופעלות התכניות הבאות:

1. מרכזי הכוון תעסוקתי
בשנת 2015 המשרד עתיד להפעיל ארבעה עשר מרכזי הכוון תעסוקתי לחברה החרדית. שני מרכזים עירוניים בריכוזים החרדיים הגדולים פועלים בשיתוף עם עיריית ירושלים ועיריית בני ברק. המרכז הראשון נפתח בבני ברק בספטמבר 2013 בתקציב כולל של כ 24- מיליון ₪ לשלוש שנות הפעלה, ומיועד לקלוט כ 2,000 פונים חדשים מדי שנה.
המרכז השני נפתח בירושלים בחודש מרץ 2014 בתקציב כולל של כ 50- מיליון ₪ לשלוש שנות הפעלה, ומיועד לקלוט כ- 4,000 פונים חדשים מדי שנה. בנוסף מופעלים שמונה מרכזים נוספים על ידי ג'וינט ישראל בתקציב כולל של 26 מיליון ₪ המיועדים לתת מענה לאוכלוסייה החרדית ברחבי הארץ ומיועדים לקלוט כ- 3,500 משתתפים חדשים בשנה.
במהלך החודשים הקרובים צפויים להפתח עוד שני מרכזים, וכן צפויים להכנס מפעילים חדשים להפעלת מרכזי ההכוון, ולהעלות את קיבולת המרכזים.

2. נוער חרדי
כיום ישנם כ 415- תלמידים, בעיקר בנים, בבתי ספר לחניכות נוער )"בתי ספר מקצועיים"(.

3. הרחבת ההכשרה המקצועית לאוכלוסייה החרדית
במסגרת קורסי ההכשרה המקצועית הופעלו כיתות מיוחדות לגברים ולנשים, זאת בנוסף להשתלבות חרדים במסלולי ההכשרה הרגילים. במהלך השנה האחרונה גובש נוהל למתן דמי קיום לחרדים הלומדים במקצועות הטכנולוגיה, כחלק מכלי הסיוע הניתנים להכשרת חרדים לקראת שילוב תעסוקתי. כמו כן, ישנם מספר רב של קורסים המתקיימים בתוך מרכזי ההכוון ובמימונם.

4. תכנית השוברים להכשרה מקצועית
במטרה לקדם את שילובם בעבודה של אנשים מאוכלוסיות יעד מגוונות, מפעיל האגף להכשרה מקצועית מסלול להכשרה מקצועית באמצעות שוברים הממומנים על ידו. המסלול מהווה כלי יעיל, גמיש ונגיש, המאפשר הכשרה מקצועית, עפ"י העדפותיו וכישוריו של הפונה, במימון בגובה של עד 85% של שכר הלימוד. במסגרת המסלול זכאים בוגרי הקורסים אשר משתלבים בעבודה בתחום המקצוע הנלמד גם למענק השמה. בשנת 2014 הוציאו מרכזי ההכוון מעל 350 שוברים לנשים וגברים.

5. הכשרה חלופית להנדסאיות חרדיות
במסגרת תכנית "חן" במסגרת התכנית לומדות כ 700- בנות סמינר את מקצועות ההנדסה במקום תעודת הוראה וכן מתקיים ייעוץ תעסוקתי בתוך הסמינרים הכולל מענה קבוצתי ופרטני לתלמידות.

6. סיוע לעסקים קטנים ויזמות
הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה מספקת שירותי ייעוץ, אבחון, ליווי והכוונה להקמת עסק ו/או שדרוגו באמצעות מוקדי שטח. נוסף לפעילות זו, הפרוסה ברחבי הארץ, הקצתה הממונה על התעסוקה 20 מיליון ₪ בפריסה על פני ארבע שנים לתכנית ייעודית לעידוד יזמות בקרב חרדים. במסגרת תכנית זו, יינתנו ברחבי הארץ כלי סיוע במוקדי השטח השונים לאוכלוסייה החרדית לטובת הקמת עסק או לצרכים יזמיים נוספים.
חלק נוסף של תכנית זו הינו הקמה של שני מרכזי עסקים בבני ברק ובירושלים, המיועדים לסייע לבעלי עסקים צעירים בבניית העסק. המרכז יספק שכירות במחיר מסובסד, שירותי מזכירות וטלפוניה, חדר ישיבות, בניית תכנית עסקית ומפגש עם בעלי עסקים נוספים.

7. פיתוח מסלול מצוינות להי טק תכנית תלפיות
בניית תכנית מצוינות לשילוב סטודנטים חרדים במקצועות ההייטק בשילוב החברות המובילות בתחום. במסגרת התכנית יקבלו הסטודנטים ליווי ותמיכה לאורך תקופת הלימודים יחד עם התנסות מעשית בחברות הייטק מובילות והשמה מובטחת לאחר תקופת הלימודים. תכנית זו עתידה לפעול החל מסוף 2015.

8. שרות המדינה
מטה תעסוקת חרדים עתיד לקחת חלק מרכזי במימוש החלטת הממשלה לשילוב חרדים בשירות המדינה, בין היתר בתכניות מצטיינים ומצטיינות, מסלולי סטודנטים, משרות חשיפה ועוד.

9. תחבורה ציבורית

עבודה על יצירת מסלול פשוט להכשרת נהגים חרדים לרכב ציבורי בשיתוף משרד התחבורה.

10. מדען ראשי
במסגרת המאמצים לקידום המגזר החרדי בתעשיות עתירות ידע מקיים המטה שיתוף פעולה עם המדען הראשי על מנת לחשוף את כלי המדען לאוכלוסייה החרדית. בנוסף אנו מקיימים תהליך חשיבה משותף לצורך התאמת כלי המדען לאוכלוסייה החרדית ופיתוח כלים נוספים ייעודיים.
במהלך השנה החל אגף המדען הראשי להעניק מכינות מו"פ ותמיכה מוגברת לציבור החרדי המעוניין להשתלב בעולם היזמות והחדשנות בהייטק, כאשר הפעילות מתבצעת על ידי המדען הראשי ובמימונו.

11. המשך שותפויות עם צה"ל ומנהלת השירות האזרחי
פתיחת קורסים להכשרה מקצועית במסגרות שילוב החרדים השונות )מסלולי שח"ר ונצח יהודה(, שילוב מתנדבי שרות אזרחי כעובדים במרכזי ההכוון וליווי מתנדבי השרות האזרחי במהלך ולאחר תקופת השרות שלהם.

12. עידוד מעסיקים להעסקת חרדים
כיום פועל משרד הכלכלה במספר דרכים על מנת לעודד קליטת עובדים חרדים, הן באמצעות סבסוד שכר והן באמצעות סיוע בהכשרות אצל המעסיק. בנוסף, מפעיל מרכז השקעות מסלול תעסוקה למגוון אוכלוסיות, בהן האוכלוסייה החרדית. יחד עם זאת, נראה כי ישנו צורך בבחינת תכניות נוספות ודרכים לרתימת מעסיקים להעסיק חרדים.

 

מטה לקידום תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות-  יוצאי אתיופיה, הורים יחידים, צעירים בסיכון וגילאי 45+

משרד הכלכלה והתעשייה פועל לשילוב ומיצוי פוטנציאל ההשתכרות של מס' אוכלוסיות נוספות הזקוקות לסיוע על מנת להשתלב באופן המיטבי בשוק העבודה. המשרד מתאים את התכניות לאוכלוסיות היעד ולחסמים הייחודים להן המעכבים השתלבותם בשוק העבודה.

 

תעסוקת יוצאי אתיופיה

אוכלוסיית יוצאי אתיופיה מאופיינת בשיעורי תעסוקה גבוהים מחד, ובתחולת עוני גבוהה מאידך. לפיכך האתגר המרכזי הוא קידום תעסוקתי באמצעות הכשרה אקדמית או מקצועית או השמה איכותית בשוק העבודה. פעילויות היחידה לטובת עמידה ביעד זה:

1. תכנית 'דרך חדשה'
התכנית עוסקת בקידום כלכלי- תעסוקתי של יוצאי אתיופיה ובמסגרתה יוקצו 18 מלש"ח למשך 4 שנים לפעילויות בתחום התעסוקה הכוללות, בין היתר, הרחבת מערך יחידות ההכוון, הגדלת מערך ההכשרות, הכשרות תוך כדי עבודה, ליווי מצטיינים אקדמאים ועוד. התכנית אושרה בממשלה ביום 18.1.2016 .

2. יחידות הכוון תעסוקתיות
תכנית 'למרחק' המופעלת בשיתוף ג'וינט ישראל מפעילה, נכון להיום, 7 יחידות הכוון תעסוקתיות במספר ערים בארץ. התכנית התכנית עתידה להתרחב עד שנת 2019 ולפעול ב-12 . עד כה טיפלה התכנית ב- 230 משתתפים. יחידות ההכוון מציעות למשתתפים יצירת אופק תעסוקתי ומקצועי לטווח רחוק, בדגש על סלילת מסלול "קריירה" אישי להתקדמות מקצועית וכלכלית בשוק העבודה, בהתאם ליכולת התעסוקתית ולשאיפות המקצועיות והכלכליות של הפרט ושל משפחתו. במסגרת התכנית ניתנים מגוון שירותי התומכים במטרות התכנית כגון: בניית תכנית אישית למסלול קריירה, ליווי פרטני- תעסוקתי, סיוע במימון של קורסי הכשרה מקצועית, שיעורי עזר, קורסי פסיכומטרי, אנגלית, מחשבים, קורסי השכלה בסיסיים ועוד.

3. עולים ביחד
שותפות עם עמותת 'עולים ביחד' להפעלת תכנית ייחודית לקידום תעסוקת אקדמאים יוצאי אתיופיה.

4. תכנית השוברים להכשרה מקצועית
במטרה לקדם את שילובם בעבודה של אנשים מאוכלוסיות יעד מגוונות, מפעיל האגף להכשרה מקצועית מסלול להכשרה מקצועית באמצעות שוברים הממומנים על ידו. המסלול מהווה כלי יעיל, גמיש ונגיש, המאפשר הכשרה מקצועית, עפ"י העדפותיו וכישוריו של הפונה, במימון בגובה של עד 85% של שכר הלימוד. במסגרת המסלול זכאים בוגרי הקורסים אשר משתלבים בעבודה בתחום המקצוע הנלמד גם למענק השמה. בשנת 2015 הוציא האגף להכשרה מקצועית כ- 70 שוברים ליוצאי אתיופיה.

 

תעסוקת הורים יחידים

תכניות משרד הכלכלה לעידוד תעסוקת הורים יחידים פועלות במטרה לטפל בחסמים המקשים על אוכלוסייה זו להשתלב בשוק העבודה, להתמיד ולמצות את הפוטנציאל התעסוקתי. התכניות מציעות סיוע ממוקד, שמטרתו, בטווח הקצר, הגדלת שיעור התעסוקה וההתמדה בעבודה בקרב הורים יחידים ומקבלי קצבאות, ובטווח הארוך הגדלת כושר ההשתכרות, הרחבת הכישורים התעסוקתיים ומימושם בעבודה.

1. סל שעות גמיש
המשרד מפעיל תכניות המיועדות לאוכלוסיית ההורים היחידים, אשר נתמכים על ידי המוסד לביטוח לאומי )מקבלי גמלת הבטחת הכנסה, השלמת הכנסה ודמי מזונות( המשתלבים בעבודה חדשה, מגדילים היקף משרה או היוצאים לקורסי הכשרה מקצועית. התכנית מסייעת במימון מסגרות לילדים )פורמליות ולא פורמליות( במשפחות חד הוריות: מימון שהיית הילד במעונות יום, משפחתונים וצהרונים, מוכרים ושאינם מוכרים וכן, סיוע במימון מסגרות הפועלות מחוץ לשעות החינוך הפורמליות, כגון שמרטפות, חוגים, שיעורי עזר וקייטנות הפסח והקיץ. לאחרונה הורחבו הקריטריונים לקבלת זכאות לסיוע בתכנית זו.

2. שוברים
בשנת 2014 ובשנת 2015 הוקצו 2 מלש"ח בכל שנה לטובת הכשרות מקצועיות באמצעות תכנית השוברים להורים יחידים

תעסוקת צעירים בסיכון

החלטת ממשלה 2025 קבעה על הפעלת מיזם חלוצי משותף שיקדם שילוב של צעירים בסיכון בתעסוקה. על מנת לצאת למיזם המשותף פורסם קול קורא (RFI) למידע בנושא תכניות תעסוקה

לצעירים בסיכון. המידע יאפשר קבלת תמונה מלאה על תכניות ושחקנים הפועלים בתחום כיום.
בשלב הנוכחי מתגבש מודל ההפעלה של המיזם כמו גם ההחלטה על השותפים למיזם. תחילת המיזם צפוי לסוף 2016 ובמסגרתו ירוכזו המענים הניתנים היום בתחום, יוחל תיאום ביניהם, ויגובשו שיתופי פעולה מיטביים ומציאת מענים חדשים, בעיקר בתחום ההכשרות המקצועיות וההשמות בתעסוקה.

תעסוקת 45+

תכנית )פיילוט) 'אמצע הדרך'
תכנית 'אמצע הדרך' פועלת כשת"פ של תב"ת )תנופה בתעסוקה, מיזם משותף של הג'וינט ומשרד הכלכלה( ואש"ל. התכנית מיועדת לדורשי עבודה או פנסיונרים בגילאי 45- 75 . מטרת התכנית לבחון את אופני ההתערבות הרלוונטיים לגילאי 45+ הכוללים ליווי והכוונה תעסוקתית, הכשרות מקצועיות ועבודה עם מעסיקים.

המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה
המטה